המשפחה כגורם מרכזי בעיצוב דימוי הגוף

מאמר עמדה של :אברהם סטה

דימוי גוף הוא אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בדימוי העצמי שלנו, והוא משפיע על הביטחון, על הבריאות הנפשית ועל האופן שבו אנו מתנהלים בחיי היומיום. בגיל ההתבגרות, כאשר הזהות האישית עדיין מתעצבת, דימוי הגוף הופך לרגיש במיוחד. אמנם רבים נוטים להאשים את הרשתות החברתיות ואת אידיאל היופי הבלתי מציאותי, אך לטעמי הגורם המשפיע והמשמעותי ביותר על דימוי הגוף הוא דווקא המשפחה. הבית הוא המקום הראשון שבו אנו לומדים איך להסתכל על עצמנו, ולכן להשפעת המשפחה יש משקל מכריע בעיצוב דימוי הגוף.

אני תומך בעמדה שלפיה המשפחה היא הגורם המרכזי והעמוק ביותר בהשפעתו על דימוי הגוף של ילדים ובני נוער. הערות, שיחות ודפוסי התנהגות של הורים ואחים משפיעים ישירות על האופן שבו אדם תופס את עצמו. אפילו משפטים שנאמרים כבדרך אגב, כמו הערה על משקל או מראה חיצוני, עלולים להיחרט בזיכרון ולהשפיע לאורך שנים. בגיל ההתבגרות, שבו הצורך באישור ובקבלה חזק במיוחד, ביקורת מהמשפחה עלולה לפגוע בביטחון העצמי וליצור דימוי גוף שלילי.

(תמונה נוצרה באמצאות Ai)

עמדה זו מתחזקת גם מנקודת מבט מקצועית. בראיון שערכתי עם מגי, דיאטנית שעובדת בקופת חולים כללית ובעלת ניסיון של כ־40 שנה בתחום, היא הסבירה כי דימוי גוף אינו בהכרח תואם למציאות האובייקטיבית, אלא מבוסס על תפיסתו האישית של האדם את עצמו. לדבריה, המשפחה אמורה להיות המקום הבטוח ביותר, אך כאשר המסרים בבית מתמקדים במראה חיצוני או במשקל, הדבר עלול לערער את תחושת הביטחון ולהוביל לדימוי גוף שלילי. מגי אף מדגישה כי הרשתות החברתיות אינן משפיעות יותר מהמשפחה, אלא שההשפעה שלהן תלויה באופן שבו ההורים מתווכים לילדיהם את המסרים המגיעים מהן.

עם זאת, יש הטוענים כי בעידן הדיגיטלי הרשתות החברתיות הן הגורם המשפיע ביותר על דימוי הגוף, בשל החשיפה המתמדת לתמונות מסוננות ולסטנדרטים לא מציאותיים. אין ספק שלרשתות יש השפעה משמעותית, אך לדעתי השפעה זו משנית להשפעת המשפחה. כאשר בבית קיימת קבלה, תמיכה ושיח פתוח, ההשפעה השלילית של הרשתות יכולה להיחלש באופן ניכר. לעומת זאת, כאשר המשפחה מחזקת את אותם מסרים של ביקורת ושיפוטיות, הנזק לדימוי הגוף עלול להיות גדול אף יותר.

ההורים מהווים מודל לחיקוי מרכזי עבור ילדיהם. כאשר הורה מביע חוסר שביעות רצון מתמיד מגופו, מדבר על דיאטות או משדר חוסר קבלה עצמית, הילד לומד לאמץ גישה דומה כלפי עצמו. מנגד, הורים שמפגינים קבלה עצמית, מדגישים ערכים כמו אופי, כישורים והתנהגות, ותומכים בילדיהם ללא תנאים – מסייעים בפיתוח דימוי גוף חיובי ובריא. גישה זו מחזקת את התחושה שהערך העצמי אינו נמדד רק לפי מראה חיצוני.

לסיכום, דימוי גוף הוא תהליך מורכב שמושפע מגורמים רבים, אך המשפחה היא הגורם המרכזי והמשמעותי ביותר בעיצובו. לכן, העמדה שלי ברורה: כדי לקדם דימוי גוף בריא וביטחון עצמי בקרב בני נוער, על השינוי להתחיל בבית. שיח רגיש, הימנעות מביקורת פוגענית ומתן תמיכה רגשית יכולים ליצור בסיס חזק לדימוי עצמי חיובי. כאשר המשפחה משמשת מקור לביטחון ולקבלה, ניתן להתמודד טוב יותר גם עם לחצים חיצוניים כמו רשתות חברתיות וסטנדרטים חברתיים.