אידיאל היופי - סטנדרטים שונים

במשך השנים נערכו מחקרים רבים בנושא של דימוי גוף וכולם הצביעו על כך שגיל ההתבגרות הוא הגיל בו חויים דימוי גוף שלילי ברמה הכי גבוהה. מהנתונים שנאספו עלה כי 45% מהבנים ו70% מהבנות מעוניינים לשנות משהו בגופם!

כתבה: נוי אבקסיס

נוצרה בטכנולוגית בינה מלאכותית

התכנים שאנחנו נחשפים אליהם ברשתות החברתיות, בטלוויזיה ובפרסומות לרוב לא תואמים את המציאות. יש שם הרבה עריכה, טאצ'אפים, פוטושופ, ניתוחים פלסטיים ועוד. על מנת לעמוד בסטנדרטים של אידיאל היופי הנוכחי, שכולנו רוצים להתקרב אליו יותר, וכדי לעמוד בסטנדרטים שמכתיבה לנו החברה, אנו עלולים להשוות את עצמנו לאידיאלים נשגבים ובכך יפגע הדימוי גוף והביטחון העצמי שלנו. מסקר שערכנו כאשר העונים לסקר הם בני נוער נאספו נתונים המצביעים על כך שיותר מחצי מבני הנוער מופעים מדימוי גוף שלילי בעקבות היצמדות לאידיאל היופי.

עיסוק באידיאל היופי של נשים היה קיים עוד משחר ההיסטוריה ונראה שבכל דור אידיאל היופי משתנה ונשים נאלצות לפעול לפיהן. בין השנים אידיאל היופי של המגדר הנשי נמשך יותר לרזון בשנות ה20-הופיע אידיאל הגוף הנערי, ללא מותן מודגשת, שנות ה50-חזרה למראה נשי ואלגנטי בסגנון כוכבות הוליווד רזות וחטובות. בשנות ה60-דגש על מראה רזה ונערי, בשנות ה70-המשך מגמת הרזון עם דגש על גוף מחוטב ושזוף. לצד הרזון המוגזם נשים החלו להשתמש בפוטושופ שאפשר למפרסמים להצר עוד יותר את היקפיהן הצרים ולהתאים את עצמן לצו האופנה. 

לפי סקר שנערך עולה כי 44% מהנשים מתמודדות עם חוסר ביטחון עצמי בעקבות דימוי גוף שלילי, בנוסף בכנס בנושא דימוי גוף של ויצ"ו העולמית ומכללת בית ברל נחשפו נתונים שהראו כי 78% מהנערות היו מעוניינות לשנות משהו בגופן.

במשך השנים נאספו נתונים ממחקרים רבים וכולם הצביעו על כך שגיל ההתבגרות הוא הגיל בו ההשפעה של דימוי גוף שלילי הכי חזקה,מנתונים אלו נובע כי 70% מהנערות בממוצע היו רוצות לשנות משהו בגופן.

א' בת ה-17 מצפון הארץ, מספרת כי התחילה ללכת לחדר כושר במטרה לשנות את הגוף שלה כי לא הייתה שלמה איתו. לפני שהתחילה ללכת לחדר כושר היו מעירים לה הערות כמו "את רזה מדי" ו"את צריכה לעלות במשקל". חדר הכושר עזר לה לשפר את הדימוי העצמי שלה: "האמת היא שזה לוקח הרבה זמן וזה לא היה קל, התהליך הוא תהליך קשה, קשה מאוד להתמיד בו אבל לבסוף זה כן עזר לי והיום אני מרגישה יותר טוב עם עצמי. 

אני לא חושבת שהגעתי למטרה שלי עדיין, זה אף פעם לא מספיק בשבילי. גם כשאני חושבת שהגעתי למטרה שלי אני רואה בנות אחרות ואומרת לעצמי בא לי גוף כמו שלהן, ואם אני מפסיקה להתאמן אני אומרת לעצמי שחזרתי לגוף שהייתי ואני חייבת לחזור להתאמן. 

לדבריה של א', יש לכך כמה גורמים: כל כמה זמן מנסים להראות לנו ''גוף מושלם'' אחר, כך שהדעה שלי משתנה במהלך השנים. אם פעם אהבתי את הגוף שלי אפילו שאני מאוד רזה, היום אני מנסה לעלות במשקל וכנראה שזה נובע משינוי הסטנדרטים של אידיאל היופי במהלך השנים ובכל זאת אני חושבת שזה נובע מהרבה גורמים גם ההערות שקיבלתי במהלך השנים וגם מה שאני רואה מהסביבה שלי והרשתות החברתיות. בסופו של דבר הכל משפיע.

לדעתי כל אחת צריכה לעשות מה שטוב לה ואם היא רוצה לשנות את הגוף שלה זה ממש בסדר כל עוד תדע לעשות את זה בשיבה טובה ולא בעקבות גורמים משפיעים כאלו ואחרים, ושלא תיקח את זה למקרים קיצוניים.

ומה בנוגע לגברים?

אצל גברים אידיאל היופי היה עוד מהתקופה הקדומה. בציורי המערות גברים היו מצוירים עם תווי גוף מאוד מסוימים והתאפיינו כגברים בעלי כוח פיזי ויכולת הישרדות אך עד שנות ה-70 פחות היה נראה דגש על מראה החיצוני במגדר הגברי, ובשנות ה80-נראה עלייה ניכרת בחשיבות המראה החיצוני הגברי, בשנות ה-2000 עד היום התמקדות גוברת בגוף שרירי כאידיאל יופי גברי ונראה עלייה בהוצאות של גברים על מוצרי טיפוח, ניתוחים פלסטיים והשתלות שיער. לאחרונה עלה מושג חדש בעולם היופי הגברי "הגבר המכרסם". אין הגדרה רשמית למהו גבר מכרסם, אף על פי שלגבר המכרסם אין הגדרה רשמית יש לו כמה מאפיינים כמו: פרצוף מחודד, שיניים לא ממש גדולות וישרות, לסת קטנה, גוף שרירי בעל מסה קטנה ועוד מאפיינים בכיוון. אבל הוא ההפך הגמור מהמראה שהוגדר כעד לא מזמן לשיא היופי הגברי ה"גולדן רטריבר" (שגם לו אין הגדרה רשמית).

במחקר שנערך בשנת 2023 בבריטניה ע"י קרן הצדקה למניעת מעשי אובדנות נמצא כי 48% מהגברים בגיל 16-40 סובלים מבעיה של דימוי גוף ברמה "חמורה מספיק כדי להשפיע על מצבם הנפשי". המשתתפים הגברים שהשתתפו במחקר העידו כי אכן סוגיית דימוי הגוף מעסיקה אותם מאוד ואינם מעיזים  לשוחח עליה עם הקרובים להם. 

נתונים במהלך השנים הצביעו על כך שבעיות בדימוי גוף עצמי נפוצות במיוחד בגיל ההתבגרות והראו כי 45% מהבנים בגיל ההתבגרות סובלים מדימוי גוף עצמי שלילי.

אידיאל היופי עבר שינויים רבים לאורך השנים, אך מה שלא השתנה הוא הלחץ החברתי להתאים לסטנדרטים שהוא מכתיב. כדי להבין את ההשלכות הבריאותיות של המרדף אחר אידיאל היופי שוחחתי עם דניאל ליבנה, דיאטנית קלינית בבית החולים נהריה.

ליבנה טוענת כי ניסיונות לשנות את הגוף כדי להתאים לאידיאל היופי הם אינם תופעה חדשה. אבל כיום זה התעצם יותר בגלל החשיפה לתכנים ברשתות החברתיות, ואם נסתכל כמה מאות שנים אחורה גם אז היו תכתיביים לאידיאל היופי. אם נסתכל אחורה, נראה שנשים השתמשו במחוכים שהידקו את המותניים, הלכו על עקבים גבוהים שפגעו בגב, ולמעשה סיגלו הרגלים שפגעו בבריאותן כדי להתאים לנורמות החברתיות. היום המצב דומה רק שהלחץ מגיע מכל עבר ולא רק מהסביבה הקרובה.

לדברי ליבנה ההשפעה על הגוף היא ברורה. לדוגמה:נזקים לכפות הרגליים כתוצאה מהליכה ממושכת על עקבים, או פגיעות בגב וביציבה. אך ההשפעה החמורה יותר היא על הנפש. כשבני נוער נחשפים כל הזמן לתמונות ערוכות ומסוננות במדיה החברתית, הם מתחילים להאמין שזהו הסטנדרט וברגע שהם לא עומדים בו הם עלולים להרגיש חוסר ביטחון עצמי ודימוי גוף שלילי. וכשמישהו חי בתחושה מתמדת של ''אני לא מספיק טוב'' זה פוגע בתחושת הערך העצמי שלו.

אחד הביטויים הבולטים של השפעת אידיאל היופי הוא שינויים בהרגלי האכילה של בני נוער.

לפיכך ליבנה אומרת: אני שומעת על יותר ויותר מקרים שבהם נערות מתביישות לאכול ליד אחרים עד כדי כך שהן אוכלות רק במקומות מוסתרים כמו שירותים. העובדה שאכילה הופכת לדבר ''מביך'' היא מדאיגה מאוד כי אוכל הוא צורך בסיסי ולא אמור להיות מקור לבושה.

ומה לגבי הגברים מי מושפע יותר? ליבנה מספרת: בעבר אידיאל היופי הופנה בעיקר כלפי נשים, אך כיום גם גברים מושפעים ממנו יותר ויותר. בעבר, הלחץ החברתי בנוגע למראה התמקד בעיקר בנשים והיום גם גברים נדרשים לעמוד בסטנדרטים מחמירים אם זה גוף שרירי, עור חלק או כל סטנדרטים אחרים. 

לדברי ליבנה, חינוך לתזונה בריאה חייב להתחיל מהבית. כי שילדים רואים שהוריהם אוכלים בצורה מאוזנת זה משפיע עליהם יותר מכל הרצאה או אזהרה. אבל! בגיל ההתבגרות גם החברים משחקים תפקיד מרכזי. לדוגמא אומרת ליבנה-אם ילד רואה שחבריו אוכלים בריא מבלי להתבייש זה עשוי לשנות את היחס שלו לאוכל, ובנוסף יש חשיבות עצומה למדיה סרטונים בטיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב יכולים לשנות את הדרך שבה בני נוער תופסים תזונה נכונה. אם מסרים חיוביים יופצו באותן פלטפורמות שבהן נפוצים מסרים שליליים, אפשר יהיה לאזן את השפעתם.

סיכום תחקיר: התחקיר עוסק בסטנדרטים שאידיאל היופי דרש מאיתנו,איך הוא ישתנה עם הזמן וכיצד הוא נוגע לשני המינים. התחקיר חשף כי גיל ההתבגרות הוא הגיל בו מושפעים מדימוי גוף שלילי ברמה החזקה ביותר והמטרה שלנו היא לשנות את התפיסה הזאת. בני נוער אינם צריכים להיצמד לאידיאל יופי מסוים ולכן עלינו להגביר את המודעות לנזקיו ולהראות לעולם כי המרדף אחרי אידיאל היופי הוא מרדף מתמשך מכיוון שהוא דבר שמשתנה לאורך הזמן ואינו בריא. בתחקיר נראה ראיונות מחקרים,סקרים ונתונים המעידים על כך שאידיאל היופי משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית של בני נוער ויכול להוביל לבעיות של דימוי עצמי,חרדה והפרעות אכילה. בנוסף בתחקיר נראה גם דרכים שונות להתמודדות עם הבעיה כמו:חינוך,תזונה בריאה,שינוי המסרים שהמדיה מעבירה לנו והגברת המודעות לחשיבות הקבלה עצמית.

רשימת מקורות:

דבר-כנס בנושא דימוי גוף של ויצ"ו העולמית ומכללת בית ברל

מומחים-דימוי עצמי נמוך ודימוי גוף בגיל ההתבגרות

מכבי-מי אמר שגברים לא עסוקים בדימוי גוף?

ייעוץ, פסיכותרפיה והדרכה-אידיאל היופי המעוות והשפעתו על חיינו

גלובס-מה קובע את מודל היופי הגברי? חוקרים מנסים לפצח את התשובה

המרפאה של ד"ר דולב-מהו אידיאל היופי?