שיטות טיפול בהפרעות אכילה
- יהלי עמרם
- 11 ביוני 2025
- זמן קריאה 3 דקות
"הפרעות אכילה" נחשבות לאחת הבעיות הבריאותיות הנפשיות החמורות ביותר, בשל הפוטנציאל שלהן לפגוע לא רק בבריאות הגופנית, אלא גם במצבים פסיכולוגיים מורכבים, כולל דיכאון וחרדה. כיום, קיימת הכרה גוברת בצורך לטיפול מותאם אישית שכולל שילוב של טיפולים פסיכולוגיים, טיפול רפואי ותמיכה חברתית.
כתבה: יהלי עמרם

הפרעות אכילה הן קבוצת בעיות נפשיות הקשורות להתנהגויות לא תקינות הקשורות לאוכל, תיאבון, דימוי גוף ושמירה על משקל. הן משפיעות בעיקר על נשים, אך קיימות גם בקרב גברים לדוגמה אורי בן ה21 מסביר על הטיפול שעבר: "אני אישית עברתי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) , זה היה קשה בהתחלה. הייתי מוכן להילחם על כל ביס, על כל מחשבה, אבל התהליך הזה של להבין איך המחשבות שלי על אוכל ומשקל משפיעות על ההתנהגויות שלי היה קריטי." הפרעות האכילה כוללות את ה"אנורקסיה נרווזה" (הימנעות מאוכל או הגבלת אכילה קיצונית), ה"בולימיה נרווזה" (הקאות או שימוש במשלשלים לאחר אכילה), ו"האכילה הכפייתית" (אכילה מרובה תוך תחושת חוסר שליטה).
נכון לשנת 2024, 1 מתוך 10 צעירים מתמודדים עם הפרעת אכילה כלשהי. כ-70% מהם אינם מקבלים טיפול, בין היתר בשל היעדר זיהוי מוקדם של המחלה. לרוב, כשמזהים את ההפרעה, היא כבר בשלב מתקדם מאוד – תוצאה של בושה, הסתרה והכחשה מצד המתמודדים וכן של היעדר מענים זמינים. אם כי מחקרים מראים שכ-9% מהאוכלוסייה הכללית סובלים או יסבלו מהפרעת אכילה במהלך חייהם. מרבית המקרים מתפתחים בגיל ההתבגרות המאוחרת או בתחילת גיל ההתבגרות, במיוחד בין גיל 14 ל-25. הפרעות האכילה מהוות סיכון בריאותי רציני, ויכולות לגרום להשפעות פיזיות חמורות כגון חסרים תזונתיים, בעיות לב, פגיעה במערכת העיכול, ואף מוות במקרים חמורים. שיעור התמותה מהפרעות אכילה עומד על 10%-17%, אך ככל שההתערבות הטיפולית מוקדמת יותר, כך סיכויי ההחלמה יהיו גבוהים יותר.
לאור כל זאת, ישנם מספר תסמינים שניתן לזהות בשלב מוקדם, כאשר הסובלים מההפרעות לרוב מנסים להסתיר את הרגלי האכילה שלהם בדרכים שונות ומגוונות. תחושת הבושה וחשש מהסביבה שמא תתנגד או תנסה "לחבל" בדיאטות השונות, עשויים להוביל להסתה רבה. אך גם ההסתרה הטובה ביותר לא יכולה להימשך לאורך זמן, והסימנים לעיתים גולשים החוצה – במיוחד אם מדובר באנורקסיה. "אני זוכר איך התחיל אצלי – זה לא היה רק על האוכל, זה היה גם על שליטה בחיים שלי", אחד האנשים שהתמודדו עם בעיות האכילה מסביר.
כיום ישנן מספר שיטות טיפול בהפרעות האכילה. טיפול תזונתי כולל ייעוץ פרטני, שקילה קבועה ומתן כמויות מזון מדודות מדי יום, שגדלות בהדרגה עד שהגוף מסוגל לספוג ולעכל אותן בדומה לעבר. השאיפה היא להגיע לשלוש ארוחות מלאות ביום, עם תוספת ויטמינים ומינרלים. בנוסף, הטיפול הנפשי נועד לעודד חזרה להרגלי אכילה בריאים, להעלות את הערך העצמי ותחושת השליטה, ולחזק יכולות ויסות ועיבוד של כאב נפשי ומנגנוני התמודדות. לדוגמה אורי מספר על תחושת בדידות שהתלוותה אליו כל הזמן, במיוחד בתקופה בה התמודד עם האנורקסיה. "הייתי מרגיש שאני לא שווה כלום בלי שליטה על האוכל והגוף שלי. ברגע שנכנסתי לתהליך שיקום, הייתי סגור ומפוחד, לא חשבתי שהשינוי אפשרי. אבל לאט לאט, עם תמיכה מבני המשפחה שלי ומטפלים, הבנתי שזה לא רק עניין של אכילה. זה עניין של להבין את עצמך, להבין את הפחדים שלך וללמוד לאהוב את עצמך בצורה בריאה. היום אני במקום הרבה יותר טוב, ואני לא לוקח את הדרך הזו כמובנת מאליו."
טיפול זה יכול להיות פסיכותרפי (שיחות), פסיכודינאמי ממוקד (המסייע להתמודדות עם מצבי לחץ ומחשבות ורגשות שליליים), וקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול קצר מועד שמזהה מחשבות שמעודדות דפוסי אכילה בעייתיים, משנות אותן ומאמץ מחשבות חיוביות. בנוסף, טיפול פסיכיאטרי עשוי לכלול תרופות שמטפלות בהפרעת האכילה ובתחלואה נלווית כמו דיכאון, חרדה והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). בשיחה שקיימתי עם רותם מילר, עובדת סוציאלית קלינית (MSW) המתמחה בהפרעות אכילה ומטפלת בשיטת CBT בגברים ונשים מעל גיל 18, היא תארה בפני את ההפרעות הנפוצות ביותר בתחום האכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, והפרעת אכילה כפייתית. כל אחת מהן מתבטאת בצורה שונה, הטיפול בהפרעות אכילה כולל בדרך כלל שילוב של מספר גישות. השיטות המרכזיות הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול משפחתי, טיפול דיאטני ותמיכה תרופתית במידת הצורך. אורי מספר שהפרעות האכילה זה נושא שמאוד קשה לו לדבר עליו, אבל ההפרעות השכיחות הן באמת האנורקסיה, הבולימיה, והפרעות אכילה כפייתית. "אצלי זה התחיל באנורקסיה – תמיד היה לי איזה פחד פנימי, לא יודע איך להסביר את זה, שמישהו יחשוב שאני שמן מדי. הייתי שוקל את עצמי כל יום, ואם אכלתי משהו שלא הייתי אמור לאכול הייתי מרגיש כאילו עשיתי משהו מאוד רע. אחרי זה זה התדרדר, והתחלתי לאכול הרבה, ואז להקיא, כדי להרגיש שהשליטה חזרה אליי. היה שם איזה לופ כזה שאני לא מצליח לצאת ממנו."
מסקר שערכנו נמצא של53% מבני הנוער העונים עליו, אין מספיק מודעות ותמיכה בנושא הפרעות אכילה ודימוי גוף בקהילה. תוצאות אלה לא מספקות מכיוון שכיום חלק משיטות הטיפול בהפרעות אכילה הוא טיפול פסיכולוגי הנעשה ברמה רגשית ואישית.



תגובות